Moti Penn
Heaps and Displays 2006-2009 exhibited at Bernard Gallery in Tel Aviv and Bet Gabriel on the Kinneret
ערמות ותצוגות, ציורים מ- 2006 עד 2009, תערוכה בגלריה ברנרד בתל אביב ובבית גבריאל בכינרת

עברית
English

Art works

Home
Next show
Prev show

תצוגת עבודות

להתחלה
לתצוגה הבאה
לתצוגה הקודמת


לתערוכה
To the exhibiton

 

About the exhibition
The paintings’ series “Piles and displays” was created by Moti Penn between 2005 and 2008.
Large paintings in hyper-realistic style, using an intense and sharp colorfulness of toys’ piles, games, tools, crafts and different objects, which lost their purpose and use turning into a fuzzy junk. 
On the other hand – displays of different, meaningless objects, which are ordered and well organized.
Each painting figures as a portion of a reality or of a larger exposition. The atmosphere is chaos and confusion or the last performance, the journey’s last stop, the last light’s and colors’ flash preceding the last wane.
Implications and meanings are left to the paintings viewers’ interpretation.


Critics and reviews
    


על התערוכה
סדרת התמונות ''ערימות ותצוגות'' נוצרה ע''י מוטי פן בין השנים 2005 עד 2008.
ציורים גדולים בסגנון היפר ריאליסטי עם צבעוניות עזה וחריפה של ערימות צעצועים, משחקים, כלים, חפצים ואובייקטים שונים שאיבדו את ייעודם ושימושם והפכו לג'אנק מבולבל. מאידך- תצוגות של אובייקטים שונים חסרי משמעות, מסודרים ומאורגנים יחדיו. כל תמונה משמשת כחתך של מציאות או של תצוגה רחבה יותר.
האווירה היא של כאוס ואי סדר או של הצגה אחרונה, תחנה אחרונה במסע,
הבזק של צבע ואור אחרון לפני דעיכה סופית. ההשלכות והמשמעויות ניתנות לפרושי הצופים בציורים.

ביקורות וראיונות

איש האמנות מול איש הזבל

הצייר ומעצב המוזיאונים מוטי פן מייצר קולאז'ים של צעצועים שאסף בפח אשפה ומעניק להם "הבזק אחרון של חיות לפני המוות". את התערוכה החדשה שלו הוא יצר לאחר שהתקנא בהצלחת תלמידיו

רותי קדוש  | 30/10/2008

כדי לקבל השראה ליצירתו יוצא האמן מוטי פן לתור אחר ג'אנק במזבלות ובשוקי פשפשים. הוא אוסף גרוטאות וחפצים שבעליהם נפטרו מהם, מבצע עליהם אדפטציות, והופ-יכול אדם למצוא את הסולם הרעוע שזרק לפח בציורי השמן עזי הצבע של פן.
את העבודה על הציורים החל פן בעקבות דרישותיו כמורה מהסטודנטים שלו בבית הספר לאדריכלות יצירתית באוניברסיטת תל אביב ליצור קומפוזיציות לתבליטים. "התקנאתי בקומפוזיציות המוצלחות שעשו תלמידיי והחלטתי גם כן ליצור קומפוזיציות מחפצי הג'אנק, ובהם דגמי מכוניות, פרות, מכלי צבע, בלונים וצינורות", הוא מסביר.
"אני מסדר את התצוגה על פי נושא או תחושה פנימית, מצייר או מצלם, ואז ממיין. לעתים אני
מעבד את החומרים במחשב
ואז מצייר בשמן. בניגוד למינימליזם אני מחפש דווקא את הצבעוניות החזקה, החריפה, אני בעד הגזמה והדגשת היופי של המלאכותי, זה עושה לי טוב, וכן, זה מאוד יפה בעיניי, אני לא פוחד מהמלה יפה".
את היופי הזה הוא משיג גם באמצעות הדגשת המשכיותם של החיים. אצלו מקבלים גיבורי על מפלסטיק דוגמת הפאוור ריינג'רס ופרחים מלאכותיים הזדמנות שנייה: החפצים הישנים שסיימו את תפקידם מעורבבים עם אובייקטים אחרים, רעננים, במעין כאוס. "זה הבזק אחרון של חיות לפני שהם מגיעים לכליה", הוא מסביר.
את החיבור לחפצים הישנים הוא מסביר באהבתו לארכיאולוגיה ובהיותו מעצב מוזיאונים לארכיאולוגיה ולתולדות היישוב. "אני אספן אובססיבי, מחפש ומוצא אוצרות של פעם", הוא אומר. "חלק ניכר מביקוריי בחו"ל אני מקדיש לסיור בחנויות למכשירים ולחפצים מראשית המאה ה-20 או בחנויות וינטג'.
"אני מצייר בסגנון סופר ריאליסטי ועושה השלכה לחיים העכשווים. כיום בעידן של סופרמרקטים וקניונים, הכל איבד מזהותו. צעצועים לילדים הם ליום אחד בלבד, בעוד שבעבר היה לצעצועים כוח, ומכאן שהג'אנק שמככב בעבודתי נותן לנו סימנים למה שהיה וקרה".